החלטה
לפניי מונחת בקשת המבקשת למחיקת כותרת, תגובת המשיבה לבקשה ותשובת המבקשת לתגובה.
ביום 15.03.2012 דחתה כב' הרשמת (כתוארה אז) ורדה שוורץ את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן.
ביום 25.03.2012 הגישה המבקשת בקשת רשות להתגונן, אשר נקבע בה דיון ליום 02.07.2012 בפני כב' השופטת הבכירה יעל אחימן.
להלן יוצגו עיקרי טענות המבקשת, כפי שאלה עולים מבקשתה ומתשובתה לתגובת המשיבה:
המבקשת טוענת, כי תביעת המשיבה כנגדה אינה מסוג התביעות הראויות להידון בהליך של סדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת של התביעה, שכן חלק חלק ניכר מתביעת המשיבה כנגדה אינו מכוח חוזה או התחייבות של המבקשת כלפי המשיבה. לכן הדבר עומד בניגוד לתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א")
תביעת המשיבה הינה לקבלת סך של 168,967 ₪. המבקשת מפנה לנספח 5 לכתב התביעה וטוענת, כי בנוסף לקרן החוב הנטענת בסך של כ-147,779 ₪, צירפה המשיבה דרישה לתשלום ריבית פיגורים בשיעור של 10.75% בסכום כולל של כ-16,255 ₪.
לדרישה לתשלום ריבית הפיגורים הנ"ל אין כל זכר בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים.
באשר לכך טוענת המבקשת, כי מעיון בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים עולה כי ההתחייבות הנטענת לה הינה לתשלום חשבונות ייצור ופרסום, אשר ישולמו בתנאי תשלום של "שוטף + 30 יום" מהמועד בו תומצא למבקשת חשבונית.
כאמור, אין בהסכם זה כל התחייבות של המבקשת לתשלום ריבית פיגורים, ולא בשיעור של 10.75% כנדרש. בכתב התביעה המשיבה כלל אינה טוענת לקיומה של התחייבות של המבקשת לתשלום ריבית פיגורים, ואין היא נותנת הסבר כלשהוא מדוע על המבקשת לשלם לה ריבית פיגורים בשיעור כזה או אחר. לפיכך, טוענת המבקשת כי התביעה לסך של 16,255 ₪ אינה נסמכת על חוזה או התחייבות שלה כלפי המשיבה. על התביעה כולה להסתמך על פי החוזה ולהיות מוגשת על פיו, ולא ניתן לצרף בה עילה שאינה ראויה לעיון בסדר דין מקוצר, גם אם מדובר בסעד נלווה לתביעה העיקרית.
עוד טוענת המבקשת, כי כעולה מנספח 5 לכתב התביעה, כל סכום התביעה שאינו בגין ריבית פיגורים בלתי מוסכמת, הינו בגין חשבונות עסקה מס' 10032, 10041, 10043 ו-20005.
עיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה מלמד כי אין המדובר בחשבוניות מס אלא במסמכים המכונים על-ידי המשיבה כ"חשבונות עסקה" בלבד, שעה שבהתאם להסכם שבין המבקשת למשיבה, נספח 3 לכתב התביעה, תנאי התשלום למשיבה על-ידי המבקשת הינם "שוטף + 30" מקבלת חשבונית מס.
המבקשת מדגישה כי המשיבה צירפה לכתב התביעה חשבוניות מס אחרות, אשר לטענת המשיבה עצמה, שולמו על-ידי המבקשת, דבר המלמד בעליל כי המשיבה מבדילה בין חשבונות עסקה לבין חשבונית מס.
המשיבה אינה מצרפת לתביעתה כל מסמך המלמד על התחייבות כלשהי של המבקשת כלפיה לתשלום על-פי מסמכים המכונים "חשבונות עסקה", כך שאין במסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי לענות על הדרישות המקדמיות שבתקסד"א להגשת תביעה בהליך של סדר דין מקוצר.
הלכה פסוקה היא כי די בכך שחלק כלשהו מהתביעה, אפילו עילת תביעה חליפית, אינו בר תביעה בהליך של סדר דין מקוצר כדי שהתביעה לא תהא כשירה להתברר בהליך זה, וכדי להביא למחיקת הכותרת.
לא זו אף זו, התביעה אינה עונה על דרישת הכתב הקבועה בתקנה 202(1) לתקסד"א, שכן היא אינה נסמכת על מסמכים בכתב שיצאו תחת ידי המבקשת, אלא על חשבונות עסקה (או למצער חשבוניות מס אחרות) שהוצאו על-ידי המשיבה ואשר אינן חתומות או מאושרות על-ידי המבקשת או מי מטעמה. המבקשת מביאה את דבריו של כב' השופט (בדימוס) אורי גורן בספרו, לפיהם מסמך הנעשה בידי התובע עצמו, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה.
בהסתמך על אותה הלכה שהביאה המשיבה בתגובתה, הלכת הילולים [ע"א 886/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188], טוענת המבקשת כי דרישת הכתב צריכה להתייחס לא רק לקיום החוזה או ההתחייבות המהווים חלק מהעילה, אלא לתביעה עצמה.
אין די בצירוף הסכם התקשרות המסגרת בלבד בענייננו, ועל-מנת שהמשיבה תוכל לבסס את תביעתה בסדר דין מקוצר, היה עליה להמציא ראיות בכתב, חתומות על-ידי המבקשת או מאושרות על-ידה, באשר לחיוב הכספי הנתבע, ולא די בצירוף חשבונות עסקה שיצאו תחת ידי המשיבה ושלא אושרו על-ידי המבקשת.
בתי-המשפט קבעו לא אחת, כי מקום בו תובענה נסמכת על חשבוניות או תעודות משלוח, אשר לא נחתמו על-ידי הנתבע ואף לא נטען כי נחתמו על-ידי הנתבע, אין התובענה כשירה להידון בסדר דין מקוצר, ולא די בהתחייבות כללית בכתב של הנתבע לתשלום לתובע.
המבקשת מצטטת את החלטתו של כב' בית-המשפט בת.א. (ת"א) 125321/01 פנטהאוז חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' קטיף חרושת מתכת בע"מ, תק-של 2002(4), 10586, בעניינה של תביעה שנסמכה על חשבונות שהוצאו על-ידי המשיבה-התובעת באותו עניין, לאמור: